אנקדוטות

בדה-מרקר גילו איך עושים כסף בווב

אם גם אתם רוצים לדעת את התשובה לשאלה המטרידה, קיראו עד הסוף.

אז ביום א’ הייתי בכנס דה-מרקר, ליתר דיוק ביום הראשון והבינלאומי שלו. מה יש להגיד, הארגון היה מרשים. מתחם Avenue באיירפורט סיטי הוא מתחם כנסים ברמה גבוהה. המקום היה עמוס לעייפה באלפי חיות נטוורקינג מנפנפות תגיות ומדקלמות מנטרות סתומות כמו פרודקט פלייסמנט, סושיאל אוורית’ינג, אדוורטייזינג דיס אנד אדוורטייזינג דאט, וכמובן מונטיזציה שמונטיזציה. בקיצור, הרבה עברית לא היתה שם.

קרייג ניומרק, מייסד craigslist הנפלא שדרכו מכרתי מכונית, מצאתי דירות להשכיר וריהטתי חצי מהן בשהותי בארה”ב, נתן הרצאת פתיחה שמסריה היו חיוביים כל כך עד שכמה אנשים סביבי תהו אם הגענו לגרסת “הסוד” של ווב 2.0. הפאנל אחר-כך, בראשות יוסי ורדי הבלתי נמנע אך היעיל תמיד, ושנושאו היה ‘אנה אנו הולכים’, היה חלש מאוד ונתן את האות לפאנלים שבאו אחריו שהיו לא פחות חלשים. הוא החל בנאום ארוך ומוכן מראש של משה ליכטמן ממיקרוסופט, שאת תוכנו אני זוכר במעומעם בלבד כי הוא הזכיר לי מצגות מכירתיות בנוסח market trends שכל כך שנואות עלי מתוקף תפקידי. אבל האיש מרשים בהחלט ואמר דברי טעם, אין לי ספק.

בלט בחולשתו פאנל בנושא שמעניין את כולם, אותו ניהל איתן אבריאל העורך הראשי של דה-מרקר, ששאל איך עושים כסף בווב 2.0. היו שם מישהי מ-Ning, מישהי מ-Seesmic, אנדרה הענק, ועוד מישהו שאנדרה הסתיר לי. אם אתם חושבים שאני צוחק כשאני אומר שאנדרה הענק היה בפאנל, יש לכם טעות מרה. הוא אמנם טען שקוראים לו איציק כהן ושהוא שחקן מכבי ת”א לשעבר ושהיום הוא CEO של חברה בשם ClipSync, והוא בהחלט דיבר לענין (אם כי החברה שלו אינה מספקת שירותים או מייצרת מוצרים לצרכן הסופי אלא לחברות מדיה) אבל אני מאוד מצטער, זה הכל שקר. קוראים לו אנדרה הענק והוא כיכב כמדומני בסרט הנסיכה הקסומה בדמותו של פזיק. בכל אופן לתוכנו של הפאנל לא הקשבתי כי כל הזמן פחדתי שאנדרה ימשוך בכתפיו או יזיז את אצבעו או יטה את ראשו ויהרוג את האמריקאית הקטנה שישבה לצידו. היה מאוד מלחיץ. מהמעט שכן שמעתי, לא חידשו שם כלום. ההיא מ-Seesmic הזכירה subscription model וההיא מ-Ning אמרה שקהילות חברתיות ברשת יכולות להיות מנוע לא רע לרכישות מוצרים מקוונות, אבל אף אחד לא ניסה לתחקר אותן על מה לעזאזל הן מדברות וכמה הכנסות בדיוק הן צופות שניתן לעשות מהדברים האלה ואיך זה בכלל אמור לעבוד.

(בתמונה מימין: אנדרה הענק עושה סדר בפאנל)

לצערי פיספסתי את הסדנא של יניב גולן מ-Yedda שהסביר איך בונים קהילות בווב, אבל כשעברתי בחוץ ראיתי שהאולם היה מלא לחלוטין וגם מקומות בעמידה לא היו. גם את הסדנא של אלכס סירוטה מ-FoxyTunes לא ראיתי, אבל אחר כך ישבתי עם אלכס, יניב ועמית כנעני בסדנא של עופר אלדר מ-Incredimail שניסה להסביר איך זה שיש לחברה 86 מליון הורדות. זה קשור איכשהו לאייקונים.

נכחתי גם בתחרות הסטארט-אפ המבטיח ביותר. שלושת הסטארט-אפים שהציגו נגעו, איך לא, לתחום הפרסום המקוון. קודם הציגו SeamBI ואח”כ Veyond, אבל הסטארט-אפ השלישי, PLYmedia, הוצג בצורה כזאת דינמית ומשכנעת על ידי נמרוד קוזלובסקי שהיה ברור שהם יזכו, למרות ששאלות הפאנל חשפו שהשימוש המרכזי ל-PLY הוא לצרכי הוספת כתוביות על ידי יצרני תוכן (מה שנשמע לי כמו אחלה פתרון לשוק לא קטן). לעומת זאת התשובות של קוזלובסקי לשאלות הפאנל על איך בדיוק עובד מודל הפרסום אותו הוא הזכיר היו מאוד לא משכנעות.

בסופו של דבר, ביציאה בדרך לרכב, הבנתי איך עושים כסף בווב. פשוט מאוד: גובים 15 ש”ח על החניה משלושת אלפים המשתתפים בכנס. הלו, חניה לא אמורה להיות חלק מהשירות? ודאי וודאי כשהכניסה עולה 430 ש”ח, כלומר, למי שלא השיג הזמנה.

ומילה אחרונה: תקראו את הפוסט הקצרצר והקולע הזה של אורלי.