אנקדוטות

בעע. החלוקה לנקודות בתגובה לא עובדת וכל הטקסט נראה כמו גוש גדול.

שמח לשמוע שיש עוד אחד . אני חושב שרוב האנשים כמוך אם מתחשבים בחוק 90-9-1.

לגבי מנגנון התגובות, יש כמה בעיות קטנת שייתוקנו לאלתר.

נו, הנה אני מגיבה לשם שינוי, כי בסטטיסטיקות ובלוגים אני מבינה. קודם כל, למה אני לא מגיבה כאן כמעט – במידה רבה, אני מסתכלת על אנקדוטות כעל הדבר הכי קרוב שיש בעברית ל-TechCrunch. אתם מציעים כאן ניתוחים נהדרים של התעשיה ושל טרנדים ברשת, ברמות שתמיד מרתקות אותי, ושבד"כ ממש אין לי מה להגיד עליהן. אז, כמו שאמרתי לך בזמנו – אני קוראת, מפנימה, ומחכה שבוע-עד-חודש עד שכוווולם ידברו על זה אצלם ממילא.לעניין התגובות באופן כללי – לשמחתי, הבלוג הפחות-מתוחכם שלי התברך בקהילת מגיבים מוצלחת. אני שמחה שזה כך, וזה נהדר בעיניי. מצד שני, למשל, הבחנו ב"היתוך קר למפגרים", שלמרות שמדובר בבלוג טרי למדי, הרי שיש לו רייטינג פנטסטי לגילו, אבל מספר מגיבים פתטי. למה? רק אלוהים יודע.ולעניין הפידים – עשיתי בזמנו ניסוי קטן עם הפיד אצלי בבלוג, על מנת לראות האם מעבר מפיד מקוצר (זה היה הנוהג אצלי במשך יותר מחצי השנה הראשונה לקיומו של הבלוג) לפיד מלא ישפיע במידה זו או אחרת על מספר המגיבים או הכניסות. לא היה שום הבדל. לא התווספו אצלי מגיבים חדשים, וגם לא היו יותר תגובות. בסוף נשארתי עם הפיד המלא, כי היו כמה שבכו על זה.

מה שיוציא אותי ממבטחי קורא הרסס (Google Reader) הם שני דברים: הראשון, רצון להגיב ולהשמיע את דברי לעולם/לכותב הפוסט. השני, לראות מה אחרים כתבו (אפילו אם אין לי משהו לומר בעניין).ובנוסף היה יכול להיות נחמד אם היו מאפשרים לקרוא ולהגיב על תגובות גם בקורא הרסס עצמו. אולם אז נשאלת השאלה מתי אם בכלל יבקרו קוראי הרסס באתר..

אייל, גם אם תהיה אפשרות לקרוא תגובות ולהגיב דרך קורא הרסס, אני מבטיח לך שלפחות קורא אחד ימשיך לבקר באתר. אני אישית לא מסתדר עם הממשק האחיד של קורא הרסס (גוגל רידר במקרה שלי), ומעדיף בדרך כלל לצפות בפוסט ובתגובות בתוך העיצוב הטבעי של הבלוג, יחד עם כל מיני אפשרויות שלא מופיעות בקורא הרסס כמו דפדוף מהיר בין פוסטים ובתוך קטגוריות.

כמו שרון, הבלוג הזה עוסק בדברים שמעניינים אותי, אבל שהידע שלי בהם עדיין מצומצם. לכן אני כמעט ולא מתגבב, פשוט אין לי תרומה ממשית לתרום. אני חושב, אגב, שזה נהדר. אני קורא הרבה מאוד בלוגים, שעוסקים בהרבה מאוד נושאים שונים, שברובם אני בור גמור או בור למחצה. היחס ההפוך בין מיעוט התגובות לריבוי הקוראים אומר דווקא משהו מעודד למדי – הבלוג מייצר תקשורת עם אנשים שאינם מן התעשייה דווקא. הם לא מגיבים כי אין להם מה לומר, אבל הם קוראים כדי שאולי, יום אחד, יוכלו גם להגיב. ובעניין הרסס, בעיני רסס מלא מכבד את הקוראים. אם אדם ירצה להגיב, הוא יפתח את הלינק. אם לא, אין סיבה טובה לחייב אותו לצאת מהממשק שנוח לו.

ובכן, אני לא מגדירה את עצמי כנציגת הרב הדומם, אבל ברבים מהמקרים אני קוראת, מחכימה וממשיכה הלאה. יעני לא רושמת תגובה.ברב המקרים אני מרגישה שכתיבת תגובה תהייה סוג של תגובה מלאכותית ואין בה צורך, חלק מהמקרים הם מעצלנות ומהעובדה שיש לי די הרבה בלוגים ברידר.האמת שזה לפעמים קצת מרגיז (אך מובן) הרצון של כותבי הבלוגים לתגובות מרובות. צריך להיות מקום גם לדיונים וגם לשתיקות לא צורמות. והשתיקות האלה לא בהכרח מעידות על השפעה או חוסר השפעה.מה שכן, אם כבר נגענו בגלוב וביו"ר, הפוסטים של הגלוב מוצגים באופן חלקי ברידר, כך שאני חייבת לעבור לבלוג במידה וזה מעניין (בדרך כלל מעניין) ואצלכם הכל מופיע ברידר…ואם כבר קראתם את התגובה שלי, באמא שלכם, תמלאו את הסקר שאני עורכת במסגרת התיזה (הלינק מופיע כאתר שלי), על שימושים של אינטרנט סלולרי.

אני גם קוראת וגם מגיבה דרך הרסס

יש לי תחושה של דז'ה וו. http://www.holesinthenet.co.il/?p=179שותפך לבלוג אפילו כתב נגד.

סתם כדי לא להמציא את הגלגל מחדש – היה דיון די מקיף על הקשר בין פיד מקוצר או מלא לבין התגובות לבלוג לפני חצי שנה בערך. הדיון מתועד בבלוגדיבייט. לעניין – אני מאוד מסכים עם האבחנה שככל שפוסט יותר מקצועי ויותר מושקע כך הוא זוכה לפחות תגובות. לפעמים זה מאוד מבאס…

אני (חושב שאני) מגיב כשיש לי מה להוסיף למה שנכתב. בשביל מי שכתב את הפוסט ובשביל הקוראים הבאים.בעיני, האפקטיביות של הכתיבה היא כמעט אך ורק בטווח הרחוק, לא ברמה של הפוסט היחיד. וזאת עוד סיבה שלקח לי הרבה זמן להכניס אפשרות תגובות לבלוג שלי. כדי שלא אתפתה למדוד את האפקטיביות לפי כמות התגובות.לדוגמה, אני חושב שהפוסט שלי משבוע שעבר "תשומת לב – גזל הנאכל" היה פוסט חשוב, ואני חושב שהוא ישפיע עלי ועל הקוראים שלי בטווח הקצר והארוך, אבל לא קיבלתי עליו אף תגובה.

אני לא מבין מה הקשר בין המדדים מס' צפיות ומס' תגובות ובין "השפעה". ישנם בלוגים עם המון צפיות ומעט השפעה ולהיפך. ישנה השאלה של מיהו קהל היעד ומה קורה לו בראש עם מה שקרא. האם אפשר להגיד שבלוג של סמולני שכל קוראיו סמולנים הוא בלוג משפיע? הרי הם ממילא היו משוכנעים בכל מילה שנאמרה בבלוג.  אפשר גם לקחת דוגמה מהעיתונות הממוסדת: בווינט יש יותר צפיות ויותר טוקבקים מבהארץ. יואל מרקוס יותר משפיע על הפוליטיקאים (ועל "הדיון הציבורי") מבני ציפר.

מעבר לכל מה שנאמר כאן על קריאה וכתיבה – ישנה גם בעיה טכנית שעדיין לא הצלחתי להתגבר עליה. אני קורא בממוצע 10-15 פוסטים ביום (ועובר חפיף על עוד 10-15), ומאוד קשה לי לעקוב על התגובות לתגובות שלי. היתרון הגדול של מדיום בצורת פורום על בלוג הוא שאפשר לעקוב בקלות מי ענה לי ואיפה.

אני שמח לראות כאן מגיבים חדשים (אם התגובה לא עולה מייד תסלחו לנו, זה בגלל שמגיבים חדשים צריכים לעבור אישור ידני).

גם אני מבין את העובדה שלא תמיד יש מה לתרום לפוסט (ואני לא מגיב בכל פוסט בבלוגים אחרים) אבל ההרגשה שלי היא שכשיש תגובות אז אני לומד המון דברים חדשים ומקבל השראה.

אייל -  תגובות מהרסס אפקטיביות רק אם אתה מקבל גם את כל התגובות האחרות ובמקרה הזה לדעתי כבר עדיף לך להגיע לאתר עצמו.

איתמר – מסכים שנחמד לי לראות פיד מלא בתור קורא של בלוג. אני משער שזה לא ישתנה כאן.

בילי – השאלון מייגע אבל צלחתי אותו. השתמשת באחלה מערכת שאלונים.

גל: אני עדיין נגד פיד מקוצר וגם אמרתי את זה בפרטי לליאור.
אני מסכים עם מי שכתב כאן שאין קשר ישיר בין מספר התגובות למדד ה'השפעה' אם יש משהו כזה בכלל. מצד שני אני מתחבר לגמרי לצורך של ליאור לקבל כמה שיותר תגובות.

נות תראו כמה תגובות, מסקנה: פוסטים המבקשים תגובות, לעיתים יקבלו אותן, מסקנה נוספת: פוסטים דיאלוגיים במהותם, מקבלים תגובות, מסקנה נוספת, פוסטים "מאמריים" יותר, לעיתים יפורשו כלא-דיאלוגיים.באופן אישי, הסיבות לקריאה הן מגוונות, אבל אני בהחלט קורא-חוזר..

עמית, כנראה שכל הניתוחים המתוחכמים מתגמדים לעומת ההסבר הפשוט שלך.

אני נגד RSS לא מלא.כשיש RSS מלא לפעמים אני מסתפק בקריאתו ולא נכנס לאתר. רק אם אני רוצה לראות את התגובות או להגיב בעצמי אני נכנס. אבל מה הפסדתם חוץ מסטטיסטיקה?לעומת זאת באתרים שנותנים RSS חלקי ואני מתלבט אם זה מעניין או לא אני פשוט מניח שלא ועובר הלאה. יש לי כל כך הרבה דברים אחרים לקרוא ואני לא מספיק לעבור על כולם, אז פשוט לא טורח לבדוק את מה שלא ברור.

הגבלת המילים רסס זו טקטיקה נהדרת לעצבן גולשים ולגרום להם לבטל את הרסס לבלוג שלך.הדרך לעורר דיון היא מאוד מיוחדת פשוט לכתוב על נושא מעניין שיש לקהל שלך מה להגיב לגביו

לליאור תודה רבההיה שווה להגיב

אני, באופן עקרוני, מגיב רק כשיש לי משהו חשוב להוסיף. משום מה, בזמן האחרון גם את המינימום הזה אני לא עושה, ועכשיו, ברגע זה, אני שובר בצורת של כמה חודשים.אני מקווה שאוכל בזאת להחכים כמה משתמשי Google Reader מתוסכלים: לכו עכשיו לנסות את ה- Put Reader in a bookmark שנמצא תחת Goodies ב- Settings של ה- Reader. ככה אני קורא רססים כבר יותר משלושה חודשים. שווה ביותר.

פשוט, שלא נאמר, פשטני

לפחות בשאלת הלהגיב או לא להגיב מבחינתי במקרה זה התשובה פשוטה. הממשק פשוט לא מתאים להתפתחות של דיון מורכב. אין מבנה של "דיונים" – ישרא למרות כל חסרונותיו הוא דוגמא טובה לפלטפורמה שמעודדת שיחה.

התחלתי להשתמש לאחרונה ברידר של גוגל, עד אז סתם הייתי מקבל הודעות למייל. כאן נדמה לי שהגבתי פעם או פעמיים. למה נכנסתי הפעם? כנראה שיש פוסטים שחייבים להגיב עליהם. אני בהחלט מבין את הצורך בתגובות, זה פידבק ששום סטטיסטיקה לא תשווה אליו, אבל עדיין כקורא הייתי מעדיף את הרסס המלא.

גל – יש את תוסף threaded comments לוורדפרס, שעושה בדיוק את זה. אתה יכול לראות דוגמא לאיך שהוא עובד אצלי (וכן, אני מסכים שזה משדרג את התגובות בצורה משמעותית).

נהנה לקרא,דרך הבלוג עצמו,יש משמעות גם לקנקן וגם למה שבתוכוחוצמזה אני מת על חומוס.

דרומי – זה בהחלט חלק מהסיפור. אבל עדיין חסר לי משהו. אני משתמש בעיקר ב RSS, זה אולי סוג של נרקסיזם אבל אני מחפש מנגנון ששולח לי עדכון כאשר מגיבים לי (דרישה בסיסית של דיון נראה לי) ולהרשם ל RSS של כל התגובות זה פשוט לא פתרון. אתה בטח מכיר את המצב שאתה מגיב לפוסט שנכנסת אליו דרך RSS ואחר כך אתה מאבד אותו כי הוא כבר לא ב"חדשים".

גל, ניסינו לתת פתרון חלקי למעקב התגובות על ידי הלינק לco.mments שנמצא בתחתית התגובות. כך אתה יכול לעקוב אחרי שיחה ספציפית ולא להירשם לרסס התגובות של הבלוג כולו.

אגב, לגבי שרשור תגובות, ניסיתי את התוסף והוא לא מסתדר טוב עם התבנית שלנו אז הוא ננטש כרגע.

[...] מתרבים, זה מתחיל להראות כמו תגובת יתר (גם ליאור הנר תוהה בעגמומיות על העניין), כמו רוב הדברים באינטרנט, כשמישהו מזהה הצלחה, הוא עט על [...]

יש לי הרבה מאד לומר בנושא בלוגים, תגובות ואפקטיביות, ואני אשמח מאד לחלוק אותן איתך גם בע"פ. בקצרה אני חושב שהקשר שבין אפקטיביות למספר התגובות הוא לא חזק כמו שנוטים לחשוב.בעל בלוג יכול להעיד על סוגים שונים ומשונים של מדדי אפקטיביות של הבלוג שלו שלא קשורים למספר התגובות. מילה יפה במייל או בפגישת פנים אל פנים, ציטוט במקומות אחרים, הנעה לפעולה בעקבות טקסט, יצירת קשרים חברתיים וכו' וכו'.אני באופן אישי מגיב בד"כ כשאני מרגיש שאני יכול להוסיף לדיון. המניע שלי הוא או דיון מאד מעניין, או דיון מאד מעצבן. לא לכל פוסט מעניין אני אצטרף כמגיב. לפעמים אני פשוט אשלח  פוסט כזה לחברים, או אשמור אותו לעצמי בדלישס. וזה כבר סוג של אפקטיביות חוץ-תגובתית.אני נגד קיצוץ הרסס.

כתבתי תגובה, אבל היא לא מתפרסמת.

גל – אין ספק שזו הבעיה. אם היה מנגנון שמוסיף לי אוטומטית לרידר כל דיון שאני מגיב בו, זה היה משדרג את יכולות הדיון שלי.לדיון הזה אני חוזר, כי נרשמתי ברסס. אני משתדל להירשם לכל דיון שהשתתפתי בו בצורה משמעותית, אבל זה כמובן מאוד מקשה.יש כמה בלוגים – ספורים – שאני מנוי על כל התגובות שלהם.

[...] ליאור כבר כתב שאם לא היה חשב לו שיקראו הוא לא היה [...]

שלום ליאור, נחשפתי רק לאחרונה לנושא הבלוגים ואני "נדחפת" ע"י הסביבה לפתוח בלוג משלי. מעניין אותי מדוע ואיך אנשים מגיעים לקרוא בלוגים, בנוסף להגעה אקראית אליהם ע"י הקשת מילה לחיפוש בגוגל. אשמל לתשובה בדוא"ל.

שלום ענבל. אני שמח מאוד שהתחלת להתעניין בתחום ולדעתי בלוגים יכול לספק הרבה להרבה אנשים.
יש המון צורות למצוא בלוגים חדשים ומעניינים. הדרך המועדפת עלי היא להגיע מבלוג לבלוג. ללחוץ על לינקים בתגובות ולנדוד למקומות חדשים. זו גם דרך טובה להגיע לבלוגים עצמאיים שלא מאוחסנים בבלוגיה גדולה.
אפשרות נוספות:
1. אפשר למצוא בלוגים באגרגטורים כמו גרייפס המצויין. 
2. אפשר לחפש נושאים מעניינים במנועי חיפוש של הבלוגיות הגדולות כמו תפוז, בלוגלי, ישראבלוג  ורשימות (או סתם לשוטט בהן).

לתת למילים ללכת, בלוג לא משנה עד כמה הוא טוב חייב אופטימיזציה מסויימת, בלוגים חייבים לקשר בין אחד לשני ע”מ להצליח, כמו הרבה דברים בחיים לא תמיד אפשר להצליח לבד

בלוג מצליח נמדד לפי המון פרמטרים בניהם בנייה טובה כדי שמנועי החיפוש יבחינו באתר חשוב
צריך לדעת כיצד לגרום לו להתקדם בצורה טבעית
ואמת הרבה מזל גם עוזר כאן (-: פוסט לטעמי אוהבת