משחק הסימונים
מזה כשבועיים מתגלגל לו משחק סימונים מעניין בבלוגיה העולמית. זה התחיל עם ג’ף פולבר, או כך השמועות אומרות (למרות שבפוסט אצלו הוא מציין בפירוש שהמשחק כבר רץ זמן מה בבלוגים) ואני הגעתי אליו דרך בלוגי הטלקו שאני עוקב אחריהם, ספציפית דרך ג’יימס אנק, אחד הבלוגרים הראשיים בתחום. באתר SEO Solo אפשר לראות את עצי התיוג שנוצרו במהלך המשחק.
הרעיון פשוט: כותבים חמישה דברים שהקהל הרחב אינו אמור לדעת עלינו. ואז “מסמנים”, כלומר מקשרים לחמישה בלוגרים שאנחנו מכירים, והם עושים אותו הדבר, והעץ מתרחב.
אגב, למיטב זכרוני באנגלית to tag זה מושג הלקוח ממשחק דמוי תופסת ומציין את פעולת התפיסה, או משהו כזה. כך שמשחק המלים פועל טוב יותר מאנגלית מאשר בעברית.
אז חשבתי להתחיל משחק כזה בבלוגיה שלנו. נראה מי יצטרף *.
ראשית, חמישה דברים שרובכם לא יודעים עלי:
1. בתיכון צברתי אינספור שעות AD&D. הדמות הראשית שלי היתה dual class cleric ranger.
2. התואר הראשון שלי הוא בפיזיוטרפיה.
3. בין גיל שנה לארבע גרנו ברומא ואני חונכתי בגן ילדים קתולי שנוהל על ידי נזירות.
4. עד ששברתי את הרגל בתאונת סקי מצערת בגיל 12, נחשבתי להבטחה כשחקן כדורגל.
5. את הספר הראשון והאחרון שלי כתבתי בכיתה ה’. זה היה העתק מדויק של ספר ילדות אהוב בשם “כל מה שהיה (אולי) וכל מה שקרה (כמעט) לקרשנדו ולי” (תודה לעמית על הטיפ), על ילדה שיש לה חבר דמיוני שאיתו היא בונה חללית וטסה לחלל. רק את השם שיניתי. ההורים לא ידעו דבר והיו מאוד גאים. זו היתה קריירה קצרה אך סוערת.
ועכשיו לסימונים:
שושנה פורבס. שרית. אורי ברוכין. שוקי גלילי. נעמה כרמי.
* יש לי גם מניע אנוכי: להעשיר את קורא הרסס שלי. הוא דל מדי בפידים עבריים.
19 תגובות »
פיד RSS לתגובות בפוסט. | טראקבק
עזוב אותך כדורגל, סקי אתה עדיין עושה?
אגב, אורי כבר עשה את זה באנגלית.
המשחק הזה רץ בישראבלוג לפני בערך שנה או שנתיים, במתכונת של שלוש תגליות ושלושה בלוגים. בסוף כל פוסט אנשים “העבירו את השרביט” אל שלושה מחבריהם, ולאחר מכן השרביט הפך למוט, מקל, ושאר דימויים פאליים. בגסיסתו האחרונה המשחק הגיע גם לבלוגים בתפוז, שם הוא עשה שמות בערך שבוע וחצי, ואז מת לחלוטין.
ליאור: אם תצמיד אקדח לרקתי, אולי אסכים להגליש.
דחליל: תודה על המידע.
שלוחה של המשחק הגיעה גם לרשימות, עם הבעיה הקשה של שימוש בשם אחד בלבד בסוף. אז מה קרה? אני כתבתי פוסט אחד
http://www.notes.co.il/gadi/14647.asp
שהגיע בסוף לדוד כפרי, שלא מצא ולא מינה ממשיך – וזהו.
רעיון נבזי מדי (אם כי מרתק) הועלה כמה שבועות קודם לכן בפורום הקרציות: שכל אחד יפרסם רשימה של עשרה דברים שלא יודעים עליו – שחיברו הקולגות/חברים שלו. הנה ניסיון ראשון:
http://www.notes.co.il/GADI/12581.asp
במיטבו, הקונספט הזה יכול לגרום יצירה של רשימות בנוסח “צ’ק נוריס” לכל בלוגר. משהו קצת כמו משחק הפרות של ליכטש על סטרואידים. תחשבו כמה יפה זה היה יכול להיראות.
דברים שאתם לא יודעים על עידן
. פיגו זה השם האמיתי שלו, עידן זה רק הניק.
וכן הלאה.
בינתיים אף אחד מהמסומנים לא הרים את הכפפה. אולי טרם קראו, אולי זה לא מעניין.
ערס ודחליל: מדוע המשחק היה צריך להיות סגור לפלטפורמות הבלוגים הישראליות? איך זה שהמשחק היה רק ברשימות, או רק בישראבלוג, או רק בתפוז? זה רק מראה עד כמה דחוף שנשתחרר מתפיסת הגן הסגור הזאת (בעולם הסלולר כבר מבינים שזה לא עובד).
טוב, גיל 12, תאונת סקי… אני מוותר לך. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3343471,00.html
חשפת אותי! אני רק שרית, כמו מדונה.
אופס…
תוקן
(לא בטוחה שזה יותר טוב p: )
[...] הכל התחיל אצל עידן לפני מעט יותר מחודש, הוא החליט להעביר לארץ את משחק ה”תיוג” (תופסת ?). שרית תייגה אותי אתמול, ולכן עכשיו תורי [...]
[...] זה התחיל אצל עידן, משם עבר לשרית, ומשם לאח”י דקר. והיא תייגה אותי. [...]
[...] העבר את הלאה – משחק הסימונים 26 01 2007 הכל התחיל אצל עידן (כך מספרים) לפני חודש, משם קראתי אצל שרון, עברתי לשרית מלינק ומשם לאח”י דקר (חנית). חיכתה לי שם הפתעה נעימה – השדון האגדי תוייג ונכנס למשחקי מילים. 5 דברים שלא ידעתם עלי: [...]
[...] The tagging game crossed the ocean and infected me. I have to apologize for the non-Hebrew readers of the blog (yes the two of you! ) for the links to Hebrew sites. The rules of the games are simple, once you are tagged you should tell five things your readers probably don’t know about you and tag five new bloggers. well, lets begin the game: [...]
[...] כמו האימייל על הווירוס “Good Times”, כמו חבילת הרחבה הכרחית למערכות הפעלה של מיקרוסופט, שב וחוזר משחק הבלוגרים החביב “ספר לי חמישה דברים ותעשה לי לינק, זה טוב לגוגל”. למי שלא מכיר, במסגרת המשחק אתה מספר על עצמך כמה דברים שנדמה לך שאף אחד לא יודע, ומעביר את השרביט לבלוגר/ים אחרים. המשחק כבר עשה בעבר כמה סיבובים בארץ ובחו”ל (הסיבוב הזה בחו”ל, כמו שמציין עידן, התחיל כנראה אצל ג’ף פולבר). בניגוד לפעמים הקודמות שהמשחק רץ בארץ, נדמה לי שהפעם האנשים מעבירים את המקל גם לבלוגרים מבלוגספירות אחרות, וקצת יצאו מגן הילדים של “ישרא נגד תפוז (נגד בלוגלי)”, עניין חיובי שלא רק עושה חום לאנשי שיווק של אתרי אינטרנט “קהילתיים”, הוא בעיקר מצביע על התבגרות. [...]
[...] הקיצר, לפני איזה חודש, בפרץ התלהבות גיקית, פצחתי כאן במשחק סימוני בלוגרים שבדיעבד הצטערתי עליו קשות, משום שנדמה היה לי שאני מצטייר, לנוכח חוסר ההיענות של כל (!) חמשת הבלוגרים שתייגתי, כגיק מתלהב ועוד כזה שאף אחד לא סופר ממטר. [...]
[...] תופסת הבלוגים שעידן ייבא אלינו מהניכר תפסה תאוצה חסרת תקדים. מישהו אפילו יצר את תרשים ההתקדמות של המשחק במהלך הימים האחרונים. גם אני סומנתי על ידי תמר הגלובית ויובל כבר רמז לי בחוסר עדינות מופגן שלא כדאי לי להתחמק. גם ככה אני מרגיש שכמעט פיספסתי את הרכבת, אבל בכל זאת… [...]
נייס. ונייס טו מייט יו. הגעתי דרך הפוסט של סתו. הכי אהבתי את הקטע עם הספר. ילד שבגיל כזה כבר מסוגל להיות כל כך יצירתי זה נפלא לדעתי.
[...] מסתיים חלקי בדיון, וברוח המשחק שהתנהל בבלוגוספרה לפני כשנתיים, אני מעביר את המקל לאודי מנור, לנדב פרץ [...]
[...] בסרטי אימה סוג ד’?) אבל הדימוי קיים. זה התחיל אצל עידן ואת ההתפתחות אפשר לראות באופן חלקי בעץ התיוגים. ולמי [...]