אנקדוטות

הכל קשור להכל

תמיד אהבתי והערכתי טראקבקים. את זה שהם מחברים בין אנשים ופותחים עולמות בצורה מאוד יפה ומועילה, רוב הבלוגרים כבר יודעים (גם כתבו על הנושא די הרבה). אבל בכל זאת: הכוח של הכלי הזה מתבטא בכמה מישורים. ביצירת רשתות חברתיות אד-הוק בנושא ספציפי. הגברת איכות התגובה וההתייחסות הרצינית אליה, לא מדובר במשהו רגעי אלא במאמץ אמיתי להסביר עמדה (יובל דרור נוהג להשתמש בשיטה זו לא מעט). מעבר לזה, טראקבק הוא גם כלי שיווקי חזק מאוד. התגובה הופכת להרבה יותר מהתוכן שלה ומביאה את כל האישיות של הדובר כולל הקניין הרוחני שהוא צבר ברשת עד כה כגיבוי. גם המנגנון האוטומטי בוורדפרס ובכלי בלוגים אחרים שמייצר את ההפנייה משפר מאוד את המצב. אפשר לקחת את העולם הזה רחוק יותר באמצעות מיקרופורמט XFN ולמפות מערכות יחסים של בלוגרים אבל אף אחד לא עושה את זה עדיין (סליחה גיא).

יפה לראות איך האינטרנט הישראלי (בעיכוב קל כמו תמיד) מתחיל להתגבר על המחסומים המקוריים של מועדונים סגורים (כמו תפוז או ישראבלוג – שגם הם מתחילים להבין את רוח השינוי, אבל וואלה לא). בלוגלי הוא מיזם שכבר מדבר בשפה חדשה. תן לגולש פלטפורמה אבל אל תחנוק את הצורך שלו לתקשר עם כל העולם איך שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה. מדהים לראות איך היוצרים של בלוגלי הצליחו להתערב מעט ככל האפשר במה שהכותבים שלהם רוצים לעשות, זה מורגש ברמה של הכתיבה וזה מקדם את הבלוגוספירה הישראלית (אין עדיין מילה טובה יותר, סליחה למי שלא אוהב את המונח).

מה שאני מקווה זה שהכלים הללו לא יפלו קורבן לצרכים מסחריים בוטים מהר מידי. ברור שבדרך כלל אי אפשר לספק מוצרים מיינסטרימיים בלי פרסום מובנה (שיגיע ללא ספק). בינתיים אפשר לראות הדגמה של שיווק חברתי מהסוג החדש שמשתמש בטראקבק. רוב האנשים שיגיעו אל מפגש בלוגרים שמארגנים יגאל חמיש, חנן כהן, יואב גל, כרמל וייסמן ואחרים שיתקיים בסוף השבוע הבא בגלבוע יגיעו בלוגרים שקראו עליו הקישור בבלוג. אחרי שהגבתי אצל יגאל וכתבתי שאני לא אוכל להגיע הוא שלח לי מייל וכתב את הבקשה המאוד הגיונית: “האם תוכל בבקשה לפרסם בבלוג שלך על המפגש המתקרב, ולעשות TrackBack אלי?”.

אגב, למי שלא יכול או רוצה לנסוע לגלבוע, שרון מציעה מפגש אלטרנטיבי לבדיקת המדיום (הייתי נוסע לגלבוע אם הייתי יכול למרות שאני בטוח שרמת ההתפלספות תהיה גבוהה מתמיד ). אולי גם יהיה מפגש מוזיקלי יותר מתישהו.