אנקדוטות

גוגל, לחם פרוס וטלנובלה

המחמאות לגוגל
אני משתמש יותר ויותר ביומן של גוגל. ואני יותר ויותר אוהב אותו. השירות הזה פשוט מעולה, והאינטגרציה בינו לבין ג’ימייל כבר מצוינת, ונושאת הבטחות לעתיד יעיל עוד יותר בכל הקשור לסגנון העבודה שלנו. שני הפיצ’רים שהכי עושים עליי רושם: האופן בו ג’ימייל מציג הודעות שמגיעות עם נתוני iCal בתוכן, כולל האפשרות להחזיר מענה לשולח על סטטוס ההזמנה; והתזכורות שצצות בג’ימייל לקראת פגישות קרבות. פרט לאלה, אפשרויות שיתוף הקלנדר מעניינות ואני עוד צופה לעשות בהן שימוש נרחב בהמשך, וכמובן הממשק הפשוט והדי-מהיר. שני אגודלים למעלה, ובקשת פיצ’ר אחת: שג’ימייל יציג, בתיבה קטנה בצד, ארועים מהקלנדר שמתרחשים היום.

לא לחם פרוס
עם כל הכבוד לבלוגים, הם לא התשובה לכל דבר ולכל מחסור. חנן כהן, איש וובסטר, תפס את Ynet בשגיאת עריכה (לא צורמת במיוחד, מיינד יו,) ומיד הכניס לעיתונים:

ואני חשבתי שהייתרון של העיתונות הממוסדת על הבלוגים היא קיומם של עורכים שאמורים לטפל במקרים כאלה.

חנן, היתרון של העיתונות הממוסדת על הבלוגים היא שמדובר בעסק מסחרי שהמוצר שלו הוא תוכן, וכל הכסף של הממסד הזה מכוון לייצר תוכן, כדי שאנשים יצרכו אותו יחד עם הפרסומות שעוטפות ומחוררות וממלאות אותו, בעוד שבלוגים עדיין זקוקים לאוונגליסטים כמוך. ההבדל העיקרי בעיניי בין עיתונים לבין בלוגים, זה שהבלוגרים עדיין מחפשים דרך לעשות כסף מהתוכן שלהם. בעיתון, עריכה היא בסך הכל עוד פונקציה שפועלת כדי לשרת את המטרות העסקיות. אם היא עושה או לא עושה את העבודה שלה כמו שצריך, זה כבר ענין שהייתי מצפה מוולווט לטפל בו, לא ממך, ובינינו, זה לא ממש מעניין (נו, אז התבלבלו לו המטפורות. אז מה?)

עדכון טלנובלה ווב שתיים נקודה או!
מייקל הכניס לסת’. ריק החזיר למייקל. הסצנה כמרקחה. squidoo, אגב, אם שואלים אותי, ואף אחד לא שואל אותי, סובל מקונצפט אווילי לחלוטין, אז במקרה הזה אני עם אורלי. אגב, העיצוב החדש של טק-קראנצ’ ממש לא משהו, אם כי שימושי יותר.

תגיות טכנוראטי (עוד לא התייאשתי): עברית, גוגל, בלוגים