אנקדוטות

אווילות לא עולה כסף. על העצומה להחרמת איקאה

נורא קל לפטור בציניות וגיחוך את ענין העצומה האינטרנטית הישראלית בעד חרם על איקאה ו-H&M וקמעונאיות שוודיות אחרות הפועלות בישראל בגלל פרשת הכתבה הנגועה באנטישמיות בעיתון השוודי שהאשים חיילים ישראלים בקצירת איברי פלשתינים למטרות סחר.

נורא קל, והאימיילים בתיבת הדואר שמפנים לעצומה ילדותיים להכעיס, ולכן הפיתוי לכתוב טוויט קצר וציני כמו שעשיתי. אבל הנושא הזה ראוי להתיחסות רצינית מעט יותר.

הנה העובדות.

עיתון שוודי ושמו אפטונבלדט, שבודדים מבין החותמים על העצומה (כעשרת אלפי כבשים בעדר עד עכשיו) מכירים אותו, את מידת השפעתו ואת הקו המערכתי שלו, פירסם כתבה שקשה להכחיש שמניעיה נגועים באנטישמיות. את הכתבה כתב עיתונאי, ואפשר להניח בסבירות די גבוהה שיש לו עורך. מותר בהחלט להגיד על שניהם שאם הם החליטו לפרסם הבלים הזויים כל כך, יש איזושהי בעיתיות במערכת השיקולים העיתונאית שלהם. בואו ניקח את זה צעד אחד רחוק יותר, ונקרא להם אנשים לא מקצועיים בעליל, או אפילו סתם ציניקנים רודפי רייטינג, טענה שמתחזקת לנוכח הדיווח האחרון שהם פירסמו כתבת המשך לעלילת הדם. אוקיי, עד כאן הכל סביר. אחר כך היה סיפור השגרירה שמחתה, ומשרד החוץ השוודי שהתעצבן עליה וסירב לגנות את הכתבה. בסדר גמור, למישהו שם דרכו על יבלת חופש הדיבור, אולי הסלמון עלה לו לראש, אולי גם זכרון ההשתוללות הברברית של המוסלמים בעקבות פרשת הקריקטורות האנטי-מוחמדיות צף ועלה והפחיד את מי שרגילים לפחד מהדברים האלה. גם עד כאן הכל סביר. וכמובן שאפשר לסמוך על שר החוץ המכובד שלנו שיתמודד עם הפרשיה בצורה דיפלומטית וראויה וללא התלהמות מיותרת. ועל העיתונים בישראל שלא יעשו מזה מטעמים.

רק שאז קפץ איזה חכם בלילה, מעדת הטוקבקיסטים, תת-זן האקטיביסטים, והחליט שזה יהיה רעיון נפלא להחרים את הקמעונאיות השוודיות כעונש על הכתבה האנטישמית וסירובו של משרד החוץ השוודי לגנותה. וכאן, רבותיי, ניתק הקשר עם הסביר ועברנו למחוזות האווילי.

כי מה הקשר בין איקאה לעיתון אפטונבלדט? האם בעלי איקאה קשורים לעיתון? נכון, אם זה היה קורה אצלנו הקשר הזה היה סביר למדי. תיכנסו לאיזו רשת באיזה קניון ישראלי עמוס משפחות מיוזעות (זה הזמן להגיד שבקניון איילון ממוקם השער הבין מימדי לגיהנום ואל תגידו שלא ידעתם), וסביר להניח שהבעלים שלה הוא גם הבעלים של גוף תקשורת כזה או אחר ושמיקי רוזנטל עשה או עושה עליו סרט שאף אחד לא ירצה לשדר. אבל האם יוזמי העצומה בדקו את הקשר בין יצרנית וודקה אבסולוט, שמופיעה גם היא שם, לבין הכתב דונלד בוסטרום? או בין וולוו למשרד החוץ השוודי? יצא לי לא מעט לעבוד עם אנשי וולוו. אנשים מקצוענים ונחמדים עד האחרון שבהם. תמיד אמרתי שבקהילת אנשי התוכנה וה-IT שהסתובבתי בקרבה בעשר השנים האחרונות, השוודים הם אלה שהכי טוב לעבוד מולם. הם אשמים שדונלד בוסטרום הוא חרא של עיתונאי?

כמובן שלא. וברור שכל אלה שקוראים להחרים מוצרי צריכה שוודים לא באמת חשבו על היעדר הקשר הזה. לא, הם פשוט עשו את מה שהכי הכי קל לאיש הקטן הכועס לעשות: להכליל ולהשליך. לנתק את הכעס מההקשר המקורי שלו, ולהפנות אותו למקור אחר שקשור למכנה המשותף הנוח ביותר לאיתור בין ההקשרים – במקרה הזה, המוצא השוודי שלהם. כדי שאפשר יהיה לעשות מזה הון קל, כמובן. במקרה הטוב, האיש הקטן הכועס הוא איזה טוקבקיסט אקטיביסט, תת-מחלקה דביל, והוא מוציא עצומה שחותמים עליה סוג האנשים שעושים פורוורד לאימיילים שלהם בלי להפעיל תא מוח אחד בראשם. במקרה קצת פחות טוב, האיש הכועס הוא השגריר לשעבר שלנו בשוודיה, אחד בשם צבי מזאל. במקרה הרע, האיש הקטן והכועס הוא שר החוץ שלנו.

אוגוסט הזה, אני אומר לכם. חודש מחורבן.