אבל אנחנו כבר שנים חיים בדז’ה-וו

אבל אנחנו כבר שנים חיים בדז’ה-וו

בהמשך לדברים של יובל ויונית, אני מזדהה עם התחושה שיובל מבטא כשהוא מדבר נגד המפגינים שיצאו לסינמטק בקריאות “לא להתקפה, די למצור, כן לשלום”. מצד שני אני גם מזדהה עם התסכול שהביא את הפעילים הללו להפגין. וכאן טמון אחד משורשי הקושי הגדולים של ההתמודדות שלנו עם המצב המסובך בעזה: המציאות כל כך לא ברורה, כל [...]

על יח”צנים ועיתונאים

על יח”צנים ועיתונאים

הפוסט הבא הועתק לכאן אחרי שהבנתי שהוא קצת ארוך בשביל תגובה אצל יובל דרור בעקבות הפוסטים שלו על רני רהב בגלוב ובעין השביעית. במהלך סוף השבוע ביקרנו את הורי אשתי. אביה חזר בתשובה לפני כמה שנים ולעיתים תכופות אנו נקלעים לדיונים בנושאי דת ומוסר. אתמול דיברנו על כך שילדים עד גיל 13 לא אחראים למעשיהם [...]

מחמאה לא צפויה והמלצות קריאה

מחמאה לא צפויה והמלצות קריאה

קורא הרסס שלי עדכן אותי שב’בלי פאניקה’ התפרסמה ביקורת לספר שאהוב עלי למדי: שולית הרוצח, של רובין הוב. את הביקורת כתבה דניאלה דרור. כיצד זוכה אדם להתגלגל למשרה מפוקפקת וידועה לשמצה ולהפוך לרוצח מלכותי? התשובה מצויה בסיפור חייו של פיץ, בן ממזר לשושלת הרואים למרחק בממלכת שש הדוכסויות. זכרונו הראשון והמעורפל של פיץ מתחיל אי [...]